נשימת אוג׳אי

פירוש המלה אוג'אי הוא victorious – ניצחון. פירוש התחילית ud הוא חיבור, התרחבות או שליטה ופירוש השורש ji הוא לכבוש או לנצח נשימת האוג'אי ידועה גם בשם נשימת אוקיינוס עקב הצליל המיוחד המזכיר את צליל גלי הים מרחוק.
נשימה זו נקראת גם psychic breath בגלל השפעתה על המצב התודעתי. אוג'אי מסייעת להרגיע את הגוף הפיזי, להשקיט את הפעילות המנטאלית ועוזרת בתרגול פרטיאהרה – התכנסות החושים.
את טכניקת נשימה זו אפשר לבצע כתרגיל נשימה בתחילת או סוף תרגול היוגה ובזרמים מסוימים ביוגה (כמו ויניאסה ואשטנגה) זו הנשימה אותה מיישמים במהלך תרגול האסאנות של היוגה. חשוב לזכור כי פראניאמה הנה שליטה ומניפולציה על נשימה טבעית אך לא נשימה טבעית שננשום מחוץ לתרגול. על פי טכניקה זו הפה סגור והנשימה מתבצעת דרך האף אל החלק האחורי של הגרון וחלקן העליון של תעלות האף שם נוצר כיווץ חלקי של בית הקול המפיק צליל נחירה עדין, צליל זה אמור להישמע מהגרון ולא במאמץ מתוך האף. החיכוך מחמם את האוויר לפני שהוא נכנס לריאות והצליל שמופק נשמע רך ועמוק, הנשימה מהדהדת בבתי החזה העליונים ועם הזמן הצליל הופך להיות יותר ויותר שקט ופנימי, בצורה זו ניתן לבסס נשימה ארוכה, רציפה ונוחה.

יתרונות נשימת האוג'אי:
• מרגיעה את מערכת העצבים, השרירים והתודעה
• מקנה חוסן ועמידות לגוף ומסייעת מאד במקרים של נדודי שינה, מתח נפשי
• מעסה ומחזקת את הלב והסרעפת
• מנקה ליחה מיותרת מהגוף
• מחזקת את אזור הגרון ובלוטת התריס
• תשומת הלב מתחדדת והתודעה רגועה יותר
• יוצרת חום פנימי והתמקדות
• מאפשרת להתחבר לנשימה בצורה אינטימית יותר בעזרת המיקוד בצליל ובתחושות הנוצרות בתהליך הנשימה
• לימוד ריסון עצמי והתגברות על הדחף הטבעי להכניס ולהוציא מהר ככול שרק ניתן.

איך מתחילים?
על מנת למצוא את אותה הצרה עדינה של קנה הנשימה אפשר לקחת שאיפה דרך האף ולנשוף בפה פתוח מספר פעמים (כמו בניקוי משקפים באמצעות הלחות שבנשימה) בנשיפה כזו ישנה תחושת כיווץ בגרון והאוויר מתחכך עם קנה הנשימה. לאחר מספר פעמים אפשר לנשוף בפה פתוח ואחרי כשתי שניות לסגור את הפה ולהמשיך לנשוף מהאף, אך עם אותה תחושת כיווץ עדינה בגרון- להמשיך כך לשאוף ולנשוף דרך האף בלבד, הצליל מופק מהצרת קנה הנשימה זהו המנגנון שאנו רוצים להפעיל.

הפוקוס באוג'איי הוא בקנה הנשימה. ניתן להשוות זאת לנשימה דרך האף עם סגירה של נחיר אחד ואז אורך ועומק השאיפות והנשיפות יהיו פי שניים מהרגיל. כך נדמיין את ההצרה של קנה הנשימה שמגבילה ומווסתת תנועה של אוויר פנימה והחוצה. כשנעים לפי קצב הנשימה השרירים דורשים אספקה קבועה של חמצן, כדי לספק דרישה זו זרימת האוויר צריכה לגדול. אם שואפים דרך הנחיריים זרימת האוויר מוגבלת. כדי למנוע זאת כל נשימה נגררת מהחלק האחורי של הגרון, ואז זרימת האוויר יכולה לגדול ולהיות קבועה ע"י שרירי הגרון האחורי.

בזמן התרגול של נשימת אוג'איי חשוב לזכור לשמור על נינוחות באזור הגרון, לעיתים עדיף לתאר את שמתרחש בגרון כהתרחבות של קנה הנשימה במקום הצרות. בנוסף חשוב לזכור שלוקח זמן להפנים נשימה זו לתוך התרגול ויש לנהוג בסבלנות ומתוך תשומת לב.

ujay-breath-300x208

בתמונה ניתן לראות:
1. בית הקול
2. כאשר אנו נושמים, האוויר עובר דרך מערות האף והלוע אל קנה הנשימה והריאות, מחמצן את הדם ומפנה פחמן דו חמצני.
הלוע ותעלות האף מצופים ברירית עשירה.
הסינוסים יוצרים ערבול של האויר המגדיל את כמות האוויר הבאה במגע עם הרירית. תהליך זה מחמם את האוויר לפני שהוא
עובר אל החלקים הנמוכים יותר של מערכת הנשימה.

3. הצרה מודעת של פתח בית הקול מגביר את ערבול האויר העובר במערות האף ובחלל הלוע.
פעולה זו מגבירה את העברת החום אל האוויר מרקמת הרירית העשירה בדם, ומעלה את טמפרטורת האוויר מעל הרגיל.
הגברת ערבול האוויר יוצרת רטט נשמע הדומה לרחש להבה העולה מן האש.
איך לתרגל?
1. מצאו ישיבה נוחה – אפשר על הרצפה או על כסא. שבו בערנות כשהגב זקוף והעיניים עצומות.

2. נשפו מספר פעמים כמו "לנקות משקפיים" כדי לחוש את הויסות בגרון. זהו רחש האוג'אי.

3. משרחש זה ברור סגרו את הפה כך שהנשימה כעת זורמת גם בשאיפה וגם בנשיפה דרך האף והנחיריים אך מקור הרחש של האוג'אי צריך עדיין להיות בגרון.

4. וודאו שנשימת האוג'אי לא נעשית בכוחניות – היא צריכה להיות רגועה. אין צורך בזרם אוויר חזק כדי לשמוע את רחש האוג'אי. השסתום שמאפשר את האוג'אי הוא מעודן – ודורש רק את שרירים באזור הגרון.

5. תוך כדי תרגול בדקו שאזורים אחרים בגוף אינם מאומצים ומתוחים. לסתות, עפעפיים, כתפיים, צוואר, אצבעות הרגליים והידיים, וכו'. לגוף יש נטייה לגייס לעבודה שרירים נוספים שלעתים שאינם דרושים למשימה.

בתרגול אסאנות עם אוג'אי:
צליל הנשימה נותן לנו אינדיקציה ומשוב לגבי איכות התרגול- האם הוא מאומץ מדי? או רפוי מידי? בהתחלה, הנשיפה ארוכה יותר מהשאיפה, לכן נתרכז בהארכת השאיפה. אחר כך נעבוד על התאמת הנשימה לתנועה. לפעמים, מעברי התנועה דורשים שאיפה או נשיפה ארוכים יותר. אורך הנשימה הוא כאורך התנועה. התוצאה של מתיחת אורך הנשימה היא מתיחה והגמשת הגוף. קחו בחשבון כי המורה אשר מנחה את השיעור (במידה וזהו שיעור עם תנועה ובמידה וניתנה ההוראה לנשום אוג'איי) אינו נושם אוג'אי יחד איתכם וזאת משום הדיבור שאינו מאפשר, כמו כן ישנם מקרים שמורה יגביר את נשימתו על מנת שתישמע בחדר ותהווה תזכורת עבורכם. אין צורך לנשום חזק מידי. הרחש של נשימה זו יכול להישאר עמוק כך שרק אתם תשמעו אותו…

בהצלחה

theme by teslathemes