על הקשר האישי שלי עם תזונה

הסיפור שלי עם יוגה ותזונה

מאת: תמר עדי

קונפיציוס נשאל: מה מדהים אותך ביותר בבני אדם?
תשובתו היתה: "בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף, ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם. בשל מחשבותיהם על העתיד, הם שוכחים את ההווה, וכך אינם חיים, לא למען ההווה ולא למען העתיד, ובה בשעה שהם חיים, כאילו לעולם לא ימותו, הם מתים כאילו מעולם לא חיו".

לא תמיד הדברים היו כה בהירים ומדויקים בסיפור שלי עם תזונה . קטע זה, אישי, פרקטי ותיאורטי נכתב על מנת להאיר מספר כיווני חשיבה, מקווה שתפיקו ממנו את המיטב, אז קריאה מהנה:

אני זוכרת היטב את הימים הראשונים שלי בקורס מורים ראשון ליוגה, לפני כארבע עשר שנים. מעבר להלם מכמות הבחורות הדקיקות והיפות סביבי, הייתי די מופתעת מהארוחות שכולן שלפו שם בכל הפסקה. כמובן היו שם הרבה קופסאות מושקעות עם סלטים, מטבלים, תבשילים עבודת יד, הרבה פירות יבשים, אגוזים ושאר נבטים מוזרים. היו שם מעט מאד אריזות מרשרשות ואם מישהי שלפה שם סנדוויץ' זה היה נראה כמו חילול השם…

נכון לאותם ימים הייתי צמחונית אדוקה, לא אכלתי בשר מגיל 16 אבל בדיעבד אני מבינה כמה לא בריאה הייתה התזונה שלי, בכל השנים הללו שקלתי עשרה קילוגרמים יותר ממה שאני שוקלת כיום, סבלתי ממיגרנות באופן כרוני שגרמו לי להסתובב עם משקפי שמש רוב היום ובכל עונה בשנה, הייתה לי תקופה ארוכה של הקאות מיצי קיבה מוזרות שעד היום לא ברור מה הייתה הסיבה להן.

כצמחונית הייתי אוכלת הרבה מוצרי חלב, בצק, מעדנים, חטיפים וכו' ולמרות זאת תמיד נחשבתי לבריאה בסביבה שבה הייתי, מספיק היה שאחזתי בתואר "צמחונית" וכבר הסתכלו עליי כאילו שאני בדרגה אנושית נעלה יותר, כזו שצריך להכין לה מנה מיוחדת בכל חג ומועד. עם השנים והחכמה אני מבינה יותר ויותר את הקשר בין יוגה ותזונה. כולנו מקשרים יוגה לבריאות, חיוניות, מרץ וקצת מוזר יהיה לנו לראות את המורה שלנו עם סיגריה ביד או בירה, או, השם ישמור, גם וגם…

כיום אני כמובן צמחונית וגם 98% טבעונית, משמע שאת ה 2% הנותרים שבהם אני לא אוכלת ירקות, פירות, דגנים וקטניות אני שומרת לפה ושם הבלחות קטנות כמו מאפה מתוק אשר ברור לי שיש בו חמאה, או פשטידה שחברה הכינה ויש בה ביצים.  אני מוצאת כי זוהי הבחירה הנכונה עבורי וזה שומר אותי גמישה יותר בגישה שלי לאוכל ולא נעולה ומרוחקת. בחצי שנה של אדיקות טבעונית גיליתי שאני פשוט אוכלת יותר ג'אנק כמו חטיפים ופיצוחים במקום באמת לאכול ביצה אחת בשבוע, משהו שהיה חסר לי עד מאד. הטבעונות גם הביאה אותי למצבים וסיטואציות אשר קשורות לחברים ואוכל שבהם לא אהבתי את הנבדלות שהטבעונות יצרה.

אז מה השתנה ולמה היום אני מרגישה קלילה, חזקה ונקייה יותר עם התזונה שלי לעומת גיל 20? הסוד טמון בשתי מילות מפתח שעוזרות לי תמיד, לא רק בבחירת המזון שלי: כמות ואיכות.

כשהאיכות של המזון שלי עלתה גם הכמויות השתנו. הרעב שלי כיום יודע שובע גם כשאני אוכלת חצי מכמות המזון שפעם אכלתי וזה אודות לאיכות המזון שהשתפרה פי שתיים. בעבר המזון שלי היה ריק מערכי תזונה ולכן צרכתי ממנו עוד ועוד. אתם יודעים כמה אפרופו צריך לטבול בקוטג' כדי לחוש שובע?! היום אני מתייחסת למוצרי מן החי ביראת כבוד ואוכלת מהם בכמות קטנה מאד ותמיד אורגני (זוכרים את ה 2%?) וכשבא לי משהו ג'אנקי אני פשוט אוכלת, בלי ייסורי מצפון או פחדים, השמחה היא בגילוי שפחות ופחות בא לי להכניס לגוף משהו לא טוב.

אז אם נחזור לכותרת המאמר: ביוגה ישנו מושג שנקרא "שלושת הגונות". אסביר על מושג זה בקצרה משום שהרחבתי עליו במאמר מלא. לפי הפילוסופיה ההינדית לכל ההיבטים של המציאות, לכל ה"יש" בעולם ישנה איכות מסוימת אשר נקראת Guna . בחומר, בצורות החיים, במזון, במחשבה, בדיבור, בפעולה, הנטיות שלנו, ההתנהגויות שלנו, הדומם והחי, בכל אלו ישנה גונה. בעוצמות ובתקופות שונות איכות מסוימת תהיה דומיננטית אך תמיד יש בנו את שלושתן. הכרת הגונות יכולה לעזור לנו לזהות מצבים מסוימים בעצמנו:

האיכות הראשונה נקראת Satva ומציינת הארה, טוהר, שלווה, איזון, אושר ועונג. האדם עם הנטייה הסאטווית יהיה מתעניין באמת ובטוח בעצמו, טהור וחסר פחד, נדיב לב ושולט בעצמו. יתמיד בחקר העצמי, אינו אלים ונטול כעס. המיינד שלו שליו, אינו רוחש רע כלפי איש ורחום כלפי הבריאה, עדין יציב וצנוע. האיכות השנייה היא Rajas ומציינת תנועה, פעילות, תשוקה, צמיחה ושינוי. הטיפוס הראג'סי יהיה אנרגטי, מתוח, עיקש תלוי ונצמד. התלמידים הראג'אסים יהיו חסרי משמעת, מטיפים יותר מאשר מתרגלים, נאחזים במורה ובמראה של הדברים, נצמדים לפעילות, לא מתרגלים מדיטציה. עבור מורים או שוחרי יוגה מעמיקים זהו גם יכול להיות שלב בהוראת היוגה, שלב ראג'סי אשר יעבור עם הזמן והבשלות. האיכות האחרונה היא Tamas ומצביעה על תכונה אפלה ומרסנת, קשורה לחושך, כבדות, התנגדות, אשלייה ובורות. אדם טאמאסי יהיה שרוי במצב של אי פעולה. זוהי תכונה אשר מתנגדת לנטיית הראג'ס לפעול ולנטיית הסאטווה הבהירה להתגלות. תלמידים אלו לא מתעניינים בסדהנה (תרגול) יהיו עצלנים, ייקחו את ההוראה ויתאימו אותה להרגלים הרעים שלהם, כל הזמן יבדקו את המורה וגבולותיו.

קחו את כל המאפיינים הנ"ל וחישבו עליהם בהקשר של תזונה:

היוגה והאיורוודה מטפחות את האיכות הסאטווית דרך תרגול תנוחות הגוף, טיהור ההכרה וכמובן תזונה. קל להבין את הגונות דרך אפליקציה לתזונה וכן גם קיים קשר ישיר בין המזון שלנו והמחשבות שלנו:

מזון טמאסי יגרום לאוכל אותו להיות עייף, איטי ולא פעיל. רוב המזון המתועש והמעובד סביבנו הוא כזה, מזון אשר מחליש לא רק את המערכות הפנימיות שלנו אלא גם את הרגישות שלנו, מחליש את הפראנה, הויטאליות שלנו, מזון אשר גורם לעייפות הגוף והנפש והחלשת המערכת החיסונית. דוגמאות למזון כאלו: בשר, אלכוהול, טבק, שום, בצל, מזון רקוב, תוסס, חומרים משמרים ומזון מעובד מידי. גם אכילת יתר נחשבת לאיכות טאמאסית.

ואם מזון טמאסי מאופיין בחוסר פעילות אז מזון ראג'אסי מאופיין בתנועת יתר. מלא בתשוקה, צמא לחיים וחיפוש תמידי אחר ריגושים. ניתן לומר כי ראג'אס מזין את הגוף על חשבון הנפש. למזון זה שייך הקפה, מלח, שוקולד, ביצים, דגים ומשקאות קלים. אכילה מהירה נחשבת גם היא לראג'אסית

את האיזון בין שני הנ"ל מייצגת הגונה הפשוטה והטבעית: סאטווה. במונחים של תזונה היא מזינה את הגוף, מטהרת את הנפש, ומאפשרת לשניהם לתפקד במקסימום פוטנציאל. זו צריכה להיות התזונה של כל מתרגל יוגה. היא שומרת על ערוצי האנרגיה בגוף נקיים, מחדדת את המחשבה, תומכת בהתפתחות רוחנית ובעצם מייצרת את מה שההודים קוראים לו אוג'אס (Ojas), הביטוי הפיסי לאושר עילאי. מזונות המציירים את החיוניות הזאת, כוללים פירות טריים (במיוחד תמרים ותאנים), ירקות חיים או מבושלים קלות, דגנים מלאים (שעורה, אורז בסמטי, לחם מלא), קטניות (שעועית), אגוזים, זרעים ונבטים, דבש ותה צמחים.

ושוב אחזור מהתאוריה לפרקטיקה: ריכזתי פה מספר כיווני חשיבה/עצות בנושא יוגה ותזונה, מוזמנים לנסות ליישם ולו רק סעיף אחד… גם זו התחלה:

1. פשטות פשטות פשטות. אני אומרת זאת גם ביוגה וזה ממש מתלבש גם על הגישה שלי לתזונה. השפע והמגוון של שיטות היוגה הוא בלתי סופי ולעתים אף מבלבל. ממש כמו גישות לתזונה. שוב ושוב אני חוזרת לתרגל את אותו מספר מועט של תנוחות קלאסיות שגורמות לי לחוש טוב בתוספת למדיטציה ומספר תרגילי נשימה. אולי זה משעמם אבל זה עובד כבר אלפי שנים… וכך גם בתזונה. מזון פשוט, נקי ומועט לאו דווקא מעיד על חוסר גיוון. כנסו פעם לחנות טבע איכותית ותגלו שכל שאתם צריכים נמצא על מספר מדפים. השפע שתמצאו בסופרים (שנקראים גם מגה, סופר, ביג…) הוא שפע מדומה. אשליה ריקה מערכים תזונתיים.

2. אם ידכם אינה משגת לאכול אורגני בלבד לפחות הקפידו על הירקות ובמיוחד על העלים הירוקים שיהיו אורגנים, הם אלו ש"חוטפים" הכי הרבה ריסוס בגידול קונבנציונאלי.

3. תהיו גמישים עם עצמכם. אם רוב התזונה שלכם היא בבית, עם רכיבים טובים ומזינים אז אין צורך להחמיר אם מידי פעם בחוץ יש "נפילות". ותעשו טובה… אל תנסו להיות יותר צדיקים מהאפיפיור

4. תופעה מרתקת: אנחנו מציבים לעצמנו מטרות גבוהות מידי (לתרגל יוגה ארבע פעמים בשבוע, שעה וחצי כל פעם) ונוטים לוותר מיד כשלא מתאפשר לנו ליישם פחות ממה שהגדרנו לעצמנו (כמו לוותר על תרגול יוגה של חצי שעה כל יום כי זה לא עומד בקריטריון הנ"ל). וכך גם בתזונה- לאכול רק RAW ורק אורגני זה גדול עליי אז אני פשוט אמשיך לאכל אוכל מזיק…

5. בשנתיים האחרונות מלווים אותי ואת משפחתי שני בקבוקים נפלאים ששומרים עלינו ברגעי חולשה פיזית, בהתחלה של צינון, מיגרנה, דלקות וכו'. שמן אורגנו ושמן זרעי אשכוליות הם למעשה אנטיביוטיקה טבעית. אמנם זמן הריפוי ארוך יותר מאשר בלקיחת אנטיביוטיקה ולמי בימנו יש זמן להיות חולה? אבל בכל זאת… גם התינוקת שלי על השמנים הללו כבר שנה וחצי והיא התקררה הרבה ויצאה מזה בזכות השמנים הללו.

6. תזונה היא לא רק המזון שאנו מכניסים לפה. גם הסביבה שלנו, החברים, הסביבה הפיזית, מקום העבודה, מערכות היחסים. הכל זה תזונה. שווה לתת את הדעת על שאר התחומים אשר מהם אנו ניזונים ואולי נגלה שגם שם צריך דיאטה או שינוי הרגלים.

7. תוסיפו עוד ירוק לחיים. צאו לטבע. תמחזרו. תאכלו יותר ירוק על כל צורותיו: במרק, בשייק, בתבשיל. הבת הקטנה שלי בולעת כבר שש שנים כדורי כלורלה או ספירולינה כל בוקר. זו גם דרך לקבל ירוק

8. אורגני ואקולוגי זה לא רק לעשירים. אני לא עשירה. ובכל זאת אני אוכלת כ 80% אורגני ו 100% מוצרים אקולוגים לבית ולבני הבית (חיתולים, מגבונים, חומרי ניקוי וכו'…) אז איך זה? התשובה היא סדר עדיפויות. הכרתי פעם מישהי שבלי להתבלבל ובלי להסס היתה קונה מגפיים ב 800 ₪ וטי שירט ב 280 ₪. אני לא ממציאה. ובכל זאת היא קיטרה על הפרש בין ביצים אורגניות ללא אורגניות ובחרה כל פעם בלא אורגני. פעם זה היה מעצבן אותי, היום זה מעציב אותי. תחשבו כמה כסף נשפך על קפה בחוץ/בגד שווה/ תמרוקים/ גאג'טים/ בילויים/נסיעות לחו"ל. קצצו ב 10% מההוצאות היומיומיות הללו ובהפרש הזה שדרגו את המקרר שלכם לאוכל באיכות טובה.
"מה שזול עולה ביוקר" ועוד פה מדובר בבריאות שלנו. שלא נדע אבל יש גם כאלו אשר חסכו באוכל בריא וברבות הימים שפכו כסף על טיפולים ותרופות כשחלו. אבסורד. לא?

9. זה לוקח עוד חצי דקה וזה שווה: הקפידו לקרוא את רשימת הרכיבים. זכרו שני דברים: אם אינכם יכולים לקרוא את זה, למה שתרצו לאכול את זה? וגם- הרכיב הראשון ברשימה הוא מה שקיים הכי הרבה במוצר. וכך בסדר יורד. במשך תקופה ארוכה קניתי כל מה שיש ב"טבע קסטל" כי הרגשתי "מוגנת" אני הרי בחנות טבע. הכל לגיטימי. עד שלמדתי לקרוא את רשימת הרכיבים ונדהמתי כמה סילוף והבדל יש בין קידמת האריזה לאחורי האריזה

10. סוכר זה חומר זול ולכן יצרנים נוטים לדחוף אותו בכל מוצר. זה קרה לי עם סילאן (לא אורגני) שהגעתי הביתה וגיליתי שהוא עם סוכר…למה? הרי תמר זה דבר כ"כ מתוק. אז גיליתי שזה לא בשביל להמתיק זה בשביל לחסוך בכמות התמרים, מוסיפים סוכר ובכך מגדילים כמות של מוצרים.

11. חישבו על כך: אכילה היא למעשה הפעולה שאנו הכי הרבה מתעסקים בה בחיינו. אם זה במחשבה ואם זה בפעולה. יותר מכל דבר אחר שאנו עושים. ולא רק זה- אנו הופכים להיות מה שאנו אוכלים. אז לא מן הראוי שנקדיש זמן ומחשבה למזון שלנו? הרבה אני שומעת משפטים כמו "אין לי זמן/מקום/ידע/אמצעים/רצון להשקיע אפילו 10 דקות בהכנת ארוחה, יותר מהר ופשוט לקנות אוכל מוכן או לעשות בבית לחם עם גבינה…". סיבות למה לא יש אינספור. גם פה זה עניין של סדר עדיפויות.

בהצלחה לכולנו ושנהיה בריאים!!!

תמר עדי

theme by teslathemes