החיים לא קלים בכפר…

סיפור חושפני לאללה…

זוכרים את נושאי המגבעת? אי שם שנות השמונים בירושלים…
עוד אז הם הזהירו בשיר שלהם כי "החיים לא קלים בכפר, חיים קשים בכפר.." לא הקשבתי להם ועברתי לכפר… לפני שאגעיל אתכם עם המקרה האחרון של חיי הקשים בכפר אני מודה כי אני עדיין מעדיפה את הדרמות של המושב מאשר חיים בעיר. אבל לכזה מקרה הזוי לא ציפיתי. מילא ריססו לי את הגינה האורגנית, מילא חתולה בהריון מתנחלת לי במרפסת ומילא צפרדע באסלה אבל מכת החשופיות באה לי בהפתעה…

השבוע חזרתי הביתה בחצות עם הבייבי על הידיים. עוד במרפסת, על השטיח כניסה, אני מגלה עשרות חשופיות לחות ומריירות שרועות בכל מיני תנוחות מפותלות… בצעד גדול וזהיר שמא אפיל את האוצר שלי על הגועל הזה, דילגתי מעליהן ונכנסתי הביתה כדי לגלות עוד כמה עשרות, וזו לא גוזמא, בכל מיני פוזות במטבח שלי. בכיור, על הכלים, על הדגנים המונבטים, על הבלנדר…

"בעוד חשופיות היבשה ברובן פשוטות למדי ונראות כמו גוש ריר חרדלי, חשופיות הים פיתחו מגוון צורות מרהיבות ומגוונות המשמשות להרתעה, הסוואה או חיזור"

מי מחזר אחרי חשופית???!!! הרי זה ברלה הומלס…

מי שמכיר אותי יודע שאני לא אסטניסטית בכלל. תשאלו את הילה המזכירה איך אני מרימה פה ג'וקים חיים ובזהירות רבה מוציאה אותם החוצה… אבל כשגיליתי עוד חשופית אחת שמנה במיוחד על המיטה שלי, עם שובל ריר משוך על המצעים, פה כבר נשברתי. נזכרתי בסרט "הציפורים" של היצ'קוק… או לסירוגין בתמונות מתוך האגדה של פסח, מכת ארבה או משהו דומה… איכססססס גדול עלה לי מהבטן. ניסיתי למצוא מה עשיתי לא בסדר בבית שהן ככה נדבקו אליי תרתי משמע. איזה ספר חוקים של המושב לא קראתי? למה לא סיפרו לי את זה במזכירות המושב כשהגעתי לשלם עבור שמירה? התקשרתי לבנאדם היחיד שידעתי שער בשעה כזו, זהר צמח וילסון, אחד כזה מומחה לכל מיני סיטואציות ביזאריות שכאלו, אחרי טירונות של שנים ביערות בקוסטה ריקה, הוא בטוח ידע מה חטאתי ויעזור לי לתקן… גם הוא לא שמע על כזה דבר. אולי הן עלו מהכיור? מהחלון? מתחת לדלת? הוא לא עזר לי ממש. אה כן, אפשר לשים עליהן מלח ואז הן מתכווצות ומתות. בטח זה גם משמיע את הצליל "טססססס" כמו של סטייק שנצרב על מחבת… יא אלוהים איזה מצב דביק. ניסיתי להירדם ולא הצלחתי. חשבתי שאולי הן יזחלו לאט לאט ותוך ארבע שעות יגיעו למיטה של AMOR ובבוקר אמצא אותה עטופה בריר דביק. נו באמת, מי יכול להירדם? עם שקית ניילון על היד, אספתי את כולן לתוך קופסא והוצאתי לגינה.  בשלוש כשקמתי לבדוק שהיא בסדר גיליתי שהן חזרו… או אחיות שלהן או משהו כזה. איכססס  נוסף. כבר לא הוצאתי אותן החוצה, ויתרתי להן, שיחגגו לי על המטבח. ובבוקר בחיל וברעדה ניגשתי למטבח אבל הן לא היו שם, רק פסים מבריקים נצצו לי מכל פינה, זכר לליל הזוועה. באופן תמוה ומוזר המקרה הזה לא חזר על עצמו מאז. לך תבין חשופיות…

שיהיה לנו המשך שבוע נורמלי בכפר…

theme by teslathemes