נס החנוכייה שלי
את החנוכייה היפה שלי השארתי במוצ"ש האחרון במרכז בתל אביב על מנת שבכל ערב יוכלו המורים להדליק נרות לחג, וביום שני אחרי צהריים גיליתי שאין לי שום חנוכייה בבית… כמלכת האלתורים והמחזורים מיד התכוונתי לארגן משהו עבודת יד יחד עם הילדה ופתאום נשמעה דפיקה בדלת… הדבר הזה- דפיקה בדלת נדיר מאד גם בבית הפתוח והחם שלי. הרי בימנו, מי קופץ סתם ככה ללא אסאמאס לפני? עם גבות מורמות פתחתי את הדלת.
במרפסת שלי עמדו שלושה נערי חב"ד שהגיעו מצפת ישר למרפסת ביתי. לבושי שחור כהלכה, האחד אוחז מגש סופגניות, השני אוחז קופסת קרטון לא ברורה והשלישי אוחז את כובעו הם הכריזו "באנו להדליק אתכם נרות לחג, ובמקרה שאין לכם חנוכייה- אז הבאנו לכם אחת!!!" לסופגניות סרבנו בנימוס (מטעמי אנינות…) ובמקום הצענו להם שוקולד טבעוני שבדיוק סיימתי להכין. לשוקולד הם סירבו בנימוס (מטעמי דתיות…). איש איש באמונתו יחיה…
אחרי הדלקת הנרות ושירי החג הם נשארו נטועים במקומם. מביך משהו. אוהב, אמור שלושה דוסים ואנכי. כולנו בסלון הקטן שלי לא ממש יודעים מה קורה עכשיו. מזל שאוהב היקר למד פעם בבית ספר דתי, הוא הציע להם כוס מים וספה והתחיל להתפלפל עימם על מאפייני החג. היה מצחיק איך שלושתם נדחסו לתוך הספה בסלון, אוהב על הרצפה ואני ואמור במטבח מבשלות ארוחת ערב… אחרי כחצי שעה שכבר כל נושאי השיחה המשתפים מוצו עד תום הם המשיכו לדרכם…
הסיפור הזה הוא נס כי את הבית שלי לא מוצאים גם אנשים שבאים אליי ומקבלים הוראות מדויקות איך להגיע. אני גרה בשורה האחורית של המושב, לא על הכביש הראשי, במבנה אשר נראה כמו מחסן חשוך ונטוש… רק לפני שבועיים בחורה שבאה אליי פעם ראשונה ליוגה נחתה ברוורס לתוך תעלת מים מרוב שחשוך ונידח פה… רק חתולים רעבים באים לפה ללא הזמנה…
אז הנס הוא כפול, הם גם הגיעו לבית שלי וגם הביאו לי חנוכייה יה יה… מי אמר שניסים זה פאסה?
theme by teslathemes