הַגוּף הוּא הַסִּבָּה לַאַהֲבָה
הַגוּף הוּא הַסִּבָּה לַאַהֲבָה

מאת: יהודה עמיחי

הַגוּף הוּא הַסִּבָּה לַאַהֲבָה
אַחַר-כָּך הוּא הַמִּבְצָר הַֹשּוֹמֵר עָלֶיהָ
אַחַר-כָּך הוּא הַכֶּלֶא שֶל הַאַהֲבָה.
אֲבָל כְֹּשֶהַגוּף מֵת, הַאַהֲבָה יוֹצֵאת חָפְשִית מִתּוֹכוֹ
בְֹשֶפַע גָּדוֹל.
כְּמוֹ מְכוֹנַת מַזָּל שֶנִֹשְבְּרָה
וּבְבַת-אַחַת שוֹפֶכֶת מִתּוֹכָה
בְּצִלְצוּל רוֹעֵם אֶת כָּל הַמָּטְבְעוֹת
שֶל כָֹל דוֹרוֹת הַמַּזָּל.

אחרי חצי שנה לא קלה לגוף שלי עם הריון מאתגר ובעיות פיזיות של אחרי לידה (בנות, בבקשה תקפידו על משכב לידה…) עם חוסר מוחלט בפעילות גופנית ואכילה רגשית… בשעה טובה סוף סוף זה קרה לי השבוע.

חזרתי אל הגוף שלי. הרגשתי אותו והתרגשתי ממנו

והכי כיף שזה קרה ממש במקרה, יצאתי אחר הצהריים לסיבוב עם העגלה, עם שמלה וכפכפים בלויות ובלי כוונות מרחיקות לכת מצאתי עצמי מרחיקה ללכת… ועם כל צעד הגוף התעורר לחיים ורצה עוד.

הסיבוב בחוץ הפך לצעדה ארוכה עם הזעה ודופק (שכחתי כמה כיף זה שניהם…) ובאופן לא מפתיע כבר באותו הערב ה LOOP ההרסני בצורת "אני בהריון/מניקה וגם הכל כואב לי אז מגיע לי לאכול ממתקים" התחלף ב LOOP של "אחרי כזו צעידה טובה בא לי שייק ירוק או סלט…" דבר החליף דבר.

כדי לחזור למסלול היוגה גם קפצתי לשיעורים אצל קולגות מקסימות שלי והרגשתי איך החלודה מתמוססת לה אט אט עם כל ברכת שמש ועם כל נשיפה.

מודה על היוגה כל יום מאז שהכרנו
ימים טובים

תמר

theme by teslathemes