*כשהמורה מוכנה הכלב מגיע…

 

*על משקל "כשהתלמיד מוכן המורה מגיע"…

מזה זמן שאני מקטרת לכל מי שרוצה להקשיב לי ש"כמה חבל שהילדים שלי גדלים בלי כלב" למשפט הזה אני מיד מצמידה רשימת
סיבות מוצדקות למה עכשיו זה עוד לא הזמן לאמץ כלב ושאני מחכה שהם יגדלו.

במודל הקושות של היוגה, שאני הרבה נסמכת עליו לאחרונה, זה ה manas שלי מדבר.

ציפי נגב "המאנס הוא הפסיכולוגיה האישית, ההנחות המקדימות שהתעצבו בתוכנו, הרגשות, ההעדפות והסלידות, מאגרי הזכרונות, החוויות המכוננות, הטראומות, השאיפות, הפרסונה והאישיות הפרטית"

בקיצור, זהו הסיפור שאני מספרת לעצמי. רוצה לאמץ כלב אבל זה אף פעם לא בדיוק מתאים.
נכון, יש חתולה אבל זה ממש לא אותו הדבר. היא כל היום בחצר וגם כשאנחנו מכניסים אותה לסיבוב ליטופים זה תמיד עם דריכות לקראת השריטה שתבוא.

אבל לשמחתי ליקום יש את דרכו המיסתורית לומר את דברו: לפני כחודש באחד הערבים היותר קרים פתחתי את דלת הבית ובמרפסת הכניסה היה כלכלב קטן מפוחד ורועד. נתתי לו אוכל וליטוף והוא בתמורה סירב לעזוב.

הוא אימץ אותנו ולא יכולנו לסרב לו ולא רק בגלל העיניים העצובות שהיו לו, הוא פשוט תפור על משפחתנו באופן מדוייק כל כך: לא היה עליו שבב, הגודל הקטן שלו מתאים בול לבית הקטן שלנו (לא להאמין אבל איפה שאני גרה 130 מ"ר זה קטן), יש לו מרחבים לרוץ בחצר, הוא אוהב ילדים ואפילו נותן לילד הקטן שלי לגעת לו בפנים בזמן שהוא אוכל, הוא בריא ושובב ובעיקר הוא בחר בנו והוא מרעיף עלינו המון אהבה ושמחה.
במודל הקושות זוהי הניאנה מאיה קושה שהבינה שאי אפשר למסור אותו לאימוץ כי הוא בחר בנו.
ציפי נגב: "בניאנה טמונה התבונה העמוקה והיכולת להתבונן על הדברים בראייה רחבה, לניאנה איכויות של אהבה וחמלה. זוהי אינה אהבה אמוציונאלית כי אם תדר של אהבה תמימה וטהורה אשר אינה תלויה בדבר. והיא מביאה לאננדה"

אז יש לנו ילד חמישי… בארדק גדול בבית אבל שמחה אמיתית בלב. אננדה במיטבה!
ציפי נגב "אננדה היא מנה של אושר, שביעות רצון, שמחה אשר אינה תלויה בדבר, רווחה, אורך רוח, שלווה, פיוס, קבלה, התרחבות של הלב, הסכמה פנימית"
כל השפע הזה בכלב קטן וקופצני.

אגב, קראנו לו טוטו שזה קיצור של טופלה טוטוריטו (שלום עליכם)

אז עכשיו סוף סוף אני יכולה לתלות את השלט הזה בתוך הבית ולשאוף להיות האדם שהוא רואה בי, כי אני רואה איך הוא אוהב אותי ושמח לראותי ואני מדמיינת שהוא חושב עליי רק טוב ושאני לא פחות מכל עולמו… ואז פשוט לא נעים לי להיות מגעילה אליו גם כשהוא מעצבן ממש

                   

המבט שלו נכנס לי ללב והמיס אותו יחד עם הטיעונים שלי למה "לא מתאים עכשיו כלב"

לזה אני קוראת אהבה, כשהרציונל נמס לו לתוך הלב.
כשהמאנס (מינד) זז הצידה והניאנה (תבונה) עולה אז ישנה אננדה (אושר).

ימים טובים וחורף מבורך

 

theme by teslathemes