img_0047

חגי תשרי ויוגה

חגי תשרי עבורי הם בכלל לא רק ארוחות חג רבות משתתפים (ואוכל) ומתח משפחתי מסביב לשולחן.
המשפחות שלנו מאפשרות גמישות ויצירתיות ולרוב ארוחת חג תסתכם במדורה בחצר, בלי מתנות חג, בישולים ובגדים חדשים. האמת, אפילו בלי מקלחת, עם הבגדים של כל היום…
אני חילונית לגמרי, וכך גם הבית שבו גדלתי, להוציא את ההתייחסות המינימלית אשר נשמרה כל השנים לחגים העיקריים והמנהגים שלהם, לא היתה בבית שלי כלל אווירת קדושה או התייחסות לרוח האדם.

מאז שעברתי לגור לבדי בגיל די צעיר התחלתי גם לאהוב את יום כיפור במיוחד, הרבה לפני שבכלל ידעתי מהי יוגה /מדיטציה היום הזה סימל עבורי מה שאני כמהה אליו כל ימות השנה: שקט, צום, לא זזים הרבה, יוצאים מקסימום לחצר או לטיול רגלי, ספר טוב ובעיקר להיות בבית. כיום כיפור מזכיר לי פרקטיקה של סיגוף יוגי: מדיטציה, צום, מבט פנימה…

לא חשתי מעולם כל התרגשות סביב הראשון בינואר ועם כל חילוניותי עדיין שנה חדשה עבורי זה ראש השנה ואין בי רצון להתעלם מהימים האלו, ימים שבהם שנה חדשה נולדת לה ואיתה הזמנה למעט דין עצמי. לא במובן הלקאה עצמית וייסורים של חוטאת אלא יותר כמו הזדמנות להביט פנימה ולשאול אם מה שאני רואה מוצא חן בעיניי. מה הייתי רוצה להשיל מעליי ומתוכי ומה אני מזמינה פנימה. אני בוחרת לקרוא לזה מחשבות נפש ולא חשבון נפש.
וגם, בהיותי אמא, מורה ובת זוג לפעמים אני כמו נמחקת ומתנהלת מאוטומט הנובע משלל התפקודים הללו. בימים אלו זו הזדמנות עבורי לחפש איזון וחיבור בין העשייה החומרית והפיזית שלי בעולם לבין הנפש והרוח שלי ולהזכיר לעצמי מה באמת חשוב לי בחיי.
חגי תשרי מסמלים את לידתה של שנה חדשה אך לא פחות מכך את האפשרות שלנו להיוולד מחדש.

אני משתפת פה בבלוג שלי כמה קטעים שאהבתי לקרוא בימים אלו:

ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ

את הקטע הבא קיבלתי במייל משרון, מחנכת בגישת רודלף שטיינר (אנתרופוסופיה)

ראש השנה, יום כיפור וסוכות מציינים את יום הולדתה של השנה וכמו בכל לידה ישנו החלק הפיזי והחלק הרוחני.
לא בכדי מגיעים שלושת מועדים בסדר זה ובזה אחר זה. ראש השנה הוא יום הולדתה של השנה ויחד עם השנה החדשה, כמו גם עם תינוק חדש שנולד, נולדים גוף פיזי וגוף רוח. את גוף הרוח מסמל יום כיפור, ואת הגוף הפיזי סוכות. כיפור, כידוע, יום של חשבון נפש, צום, תפילות. סוכות הינו חג של בנייה ומפגש בין בני אדם. ולא סתם ההוראה הדתית היא לתקוע את יתד הסוכה הראשון רק בתום יום כיפור – רק אחרי שתם פרק הסליחות וחשבון הנפש והרוח מוכנה מגיע תור הגוף – הסוכה.  בתוך הסוכה אנו מוצאים את ארבעת המינים: הדס, ערבה, לולב, אתרוג. מדוע?
גם בגלל הסיפור המוכר על הטעם והריח – כל מין מסמל סוג אחר של בני אדם אך כל מין גם מסמל גם את התפתחותו הרוחנית של האדם. כיצד?
להדס עלים בצורת עיניים, לערבה עלים בצורת שפתיים, הלולב משול לעמוד השדרה והאתרוג דומה ללב האדם.
המשימה שלנו היא לפתח את האיכויות הללו השייכות לגוף הפיזי ולהפוך אותן לאיכויות רוחניות גבוהות, ניתן לתרגל איכויות אלו גם דרך תרגול יוגה ומדיטציה:
העיניים מכוונות לראות את האור והטוב שבכל דבר, הפה מכוון לדבר מתוך ה"אני הגבוה" שלנו, עמוד השדרה מסייע לנו להיות זקופים בהווייתנו הלב מכוון כך שנהיה טהורים ואוהבים.

ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ

שיר יום הכיפור האולטימטיבי שלי הוא ללא ספק who by fire של לאונרד כהן אשר נגזר מתוך הפיוט "ונתנה תוקף"' שנחשב למוכר ביותר בין פיוטי הימים הנוראיים.
"לאונרד כהן מעט אדיש, אבל ברקע המוזיקה מתגברת, מלאכיות המוות המלוות את גזר הדין עוטפות את החספוס ברוך. יש משהו איום במתיקות-אדישות הזאת, כמו סמי שינה, כמו 'ריקוד המוות לאור הנרות'. שתיים וחצי דקות של דין בגיטרה דומיננטית." עמיחי חסון

מִי בָּאֵשׁ/ תרגום: יהונתן נדב

וּמִי בָּאֵשׁ, מִי בַּמַּיִם,
מִי לְאוֹר יוֹם, מִי לְעֵת לַיִל,
מִי בַּחֲרִיצַת מִשְׁפָּט, מִי בְּיִסּוּרִים מָרִים,
מִי בְּיוֹם אָבִיב זוֹהֵר־זוֹהֵר,
מִי לְאַט מְאֹד יִתְפּוֹרֵר,
וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?

וּמִי בִּמְעִידָה קְטַנָּה, מִי בְּכַדּוּרֵי שֵׁנָה,
מִי בְּעוֹל הָאַהֲבָה, מִי בַּחֲבָטַת אַלָּה,
מִי בָּרַעַשׁ, מִי בְּאַבְקָה,
מִי בִּגְלַל הַחַמְדָנוּת, מִי בִּגְלַל רָעָב פָּשׁוּט,
וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?

וּמִי בְּהַשְׁלָמָה שְׁלֵוָה, מִי בִּתְאוּנָה קְרוֹבָה,
מִי יָחִיד בִּבְדִידוּתוֹ, מִי אֶל מוּל בָּבוּאָתוֹ,
מִי בְּמִצְוַת גְּבִרְתּוֹ, מִי בְּמוֹ יָדָיו,
מִי אָסוּר בִּכְבָלָיו, מִי בְּכוֹחַ רַב,
וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?

ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ

הטור האהוב עליי בעיתון "הארץ" של יום שישי הוא ללא ספק של אלון עידן אשר יודע בדיוק להפנות זרקור חד ומשונן על ההגזמות, הפומפוזיות, הפופוליסטיות והריקנות של השימוש הנפוץ במילים בשפה העברית. הפעם זה היה לכבוד השנה החדשה, גזרתי ושמרתי:

שתהיו למיטה ולא למערכת שינה

לכיסא ולא למערכת ישיבה

לטלוויזיה ולא למערכת קולנוע ביתי

***

שתהיו לשכונה ולא למתחם

לבניין ולא למגדל

לדירה ולא ליחידת דיור

***

שתהיו לכבאים ולא ללוחמי אש

לנהגים ולא למנהיגי דרך

למורים ולא למובילי שינוי

***

שתהיו ביחד במקום לנהל מערכת יחסים

שתדברו במקום לנהל שיחה

שתחליטו במקום לקבל החלטה

***

שתגידו מה הבעיה

במקום להגיד שזה בעייתי

שתגידו מה המשמעות

במקום להגיד שזה משמעותי

***

שתפסיקו לשדרג ולהשתדרג

לפנק ולהתפנק

לרגש ולהתרגש

להעצים ולהתעצם

***

שתתחילו ליצור במקום לייצר

לפגוע במקום להיות פוגעני

להפלות במקום להדיר

להבין במקום להכיל

להרגיש במקום לחוות

***

שתקנו בגדים במקום לרכוש פריטים

שתקראו ספרים במקום לצרוך תוכן

שתאזינו ללהקות במקום להרכבים

***

שתודו שזה לא מאתגר אלא קשה

ושזה לא מורכב אלא מבאס

ושלא עשיתם את זה בכיף, אלא סתם כי

לא היתה ברירה

***

שתהיו אנשים ולא לקוחות

בני אדם ולא צרכנים

אזרחים ולא קהל יעד

***

שתפסיקו להעריץ פלטפורמות

ולסגוד לפורמטים

להתמכר לאפליקציות

ולחלום על אקזיטים

***

שתיהנו בלי לעוף על זה

ותצחקו בלי להיקרע מזה

ותספרו בלי לחפור על זה

***

שתהיו שונים אבל לא הזויים

נחמדים אבל לא חמודים

יפים אבל לא מהממים

חכמים אבל לא גאונים

***

אבל הכי חשוב: מיטה, לא מערכת שינה!

ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ ॐ

ולסיום שיר חביב על חשבון נפש מעיניים של ילד…

חשבון נפש/אמירה בוקק

בראש השנה בחודש תשרי
קרה דבר לא ברור לגמרי
"עושים חשבון נפש" שמע יגאל,
אך מהו "חשבון נפש" לא הבין בכלל.

מהי נפש הוא מבין אולי,
מהו חשבון הוא מבין בוודאי,
אך חשבון נפש? חשב, ולא מצא,
ישב וחישב וזה מה שיצא:

אחותי "התחילה" ואני לא הגבתי
נקודה אחת ארשום לטובתי.
שברתי כסא (לא באשמתי),
נקודה אחת ארשום לרעתי.

כשבאו אורחים הייתי מנומס,
נקודה טובה מגיעה לי כפרס.
חזרתי מאוחר ואבא כעס,
נקודה רעה מגיעה לי כקנס.

לא הכנתי שיעורים ועוד שיקרתי
למורה ש"פשוט שכחתי שהיום יש תורה"
אז עוד נקודה רעה אני סופר
ואפילו שתיים אם להיות "פייר".

ויתרתי על תכנית טלוויזיה אהובה
ועל פגישה (מאוד חשובה)
וסידרתי את החדר (איזו הקרבה)…
מגיעה לי בהחלט נקודה טובה.

עזרתי לאמא לקפל מגבות,
מגיעות לי שתי נקודות טובות.
הרגזתי חבר כמעט עד דמעות,
מגיעות לי שתי נקודות רעות.

ו…רגע נזכרתי לפני הסיכום,
נקודה טובה כי השכמתי קום.
אז הסיכום הוא תיק"ו
הו, איזו צרה!
נו, תגידו אתם,
אני טוב או רע?

תודה שקראת עד פה
ימים טובים
תמר